אנו עוסקים בלימוד סוגיית פסולי רישיון הנהיגה מקיץ 2004.
הבעיה
בישראל נהרגים מאות אנשים כל שנה מתאונות דרכים. נגרמים נזקים הנאמדים בסכום המצטבר של כ-12 מיליארד ₪ בשנה.
על פניו הכריזה המדינה מלחמה על נושא זה בסיוע ארגונים פרטיים דוגמת "אור ירוק", ועוד.
במציאות, בממשק בין לכידת נהגים עבריינים, שפיטתם, גזירת דינם ואכיפתו בפועל כרוחו וכלשונו, עולות מספר תובנות.
לכידה- משטרת ישראל כוללת כ-25,000 שוטרים. מיעוטם עוסקים בנושא תעבורה. שטחה של מדינת ישראל כ-22,000 קמ"ר. כ-7.84 מיליון תושבים,
כמחציתם בעלי רישיון נהיגה. מובן כי אין די בכך כדי ללכוד את עברייני התנועה.
שפיטה- גם במקרה בו עבריין תנועה נלכד ומועמד לדין, דרך המלך היא פסיקה מקילה(לדעתנו) אפילו ביחס לעונשי המינימום המצוינים בחוק במקרים רבים והקפדה יתרה על זכויות הנהגים.
גזר הדין- עונשי פסילת הרישיון ניתנים במשורה ולתקופות קצרות יחסית. כוונת בית המשפט הינה כי אותם נהגים המהווים על פי גזרי הדין סכנה ממשית לציבור-
לא ינהגו בפועל. פסילת הרישיון אמורה להיות נשק יום הדין התעבורתי - פרט למאסר בפועל כמובן.
לא ינהגו בפועל. פסילת הרישיון אמורה להיות נשק יום הדין התעבורתי - פרט למאסר בפועל כמובן.
היבט אחר של נושא זה הינם נהגים הנתפסים נוהגים ללא רישיון כלל. במקרה כזה אין לדבר כמובן על פסילת רישיון שלא היה קיים כלל.
אכיפת גזרי הדין- למעשה זהו התחום היחיד לדעתנו במרחב המשפטי בישראל בו (פרט לעונשים כספיים בגין עבירות תעבורה, הנגבים ביעילות יחסית)
נדון נאשם לפסילת רישיון נהיגה או לאיסור לנהוג במקרה של נהיגה ללא רישיון-אשר, ביציאה מבית המשפט יכול הנאשם, שהורשע לעיתים בנסיבות
המהוות סכנה של ממש לשלום הציבור, להתייחס לאיסור שהוטל עליו לנהוג – כ"המלצה" בלבד, אשר הוא יודע בוודאות כי הסיכוי שייתפס בהפרתו
הינו קלוש ביותר.
נדון נאשם לפסילת רישיון נהיגה או לאיסור לנהוג במקרה של נהיגה ללא רישיון-אשר, ביציאה מבית המשפט יכול הנאשם, שהורשע לעיתים בנסיבות
המהוות סכנה של ממש לשלום הציבור, להתייחס לאיסור שהוטל עליו לנהוג – כ"המלצה" בלבד, אשר הוא יודע בוודאות כי הסיכוי שייתפס בהפרתו
הינו קלוש ביותר.
הסיבות ברורות והן מתמטיות וכלכליות.
מספר הנהגים פסולי הרישיון בכל רגע נתון, במצטבר עלול למנות מאות אלפים. בהערת אגב נאמר כי התקשינו לקבל נתון אמיתי ומדויק לרגע נתון. בקיצור לדעתנו כנראה שאין.
בעיית הבעיות- לאור האמור לעיל- אין כל משמעות מערכתית להטלת עונשי פסילה.
גם מגוון הודעות משרד התחבורה על החמרת הענישה בהיבט זה אינה אלא אבסורד אחד גדול שכן אין יכולת לאכוף פסילת רישיון ולא משנה אם העונש עצמו
הינו פסילה לשעה – ליום - לחודש –לשנה או למאה שנה.
הינו פסילה לשעה – ליום - לחודש –לשנה או למאה שנה.
הדבר דומה לגזר דין של מאסר בבית סוהר שבנייתו טרם התחילה.
גם אז לא תשנה תקופת המאסר שהרי במילא אין דרך לממשה. אין כל הבדל בין המקרים.
"אם כל הבעיות"
אם זו הייתה בעיית הבעיות הרי "אם" (mother) כל הבעיות היא חוסר התובנה של המדינה ושל אזרחיה במידה רבה כי לאור בעיית הבעיות לעיל
יש לאפשר לציבור להגן על עצמו.
יש לאפשר לציבור להגן על עצמו.
ישנם רעיונות אופרטיביים רבים אחרים אשר דנו בהם עם הרשויות, אבל האלמנט הראשון הוא זיהוי הסכנה.
מאחר ופסולי הרישיון והנוהגים ללא רישיון הינם אנונימיים לכולנו הרי הם יכולים להמשיך את חייהם כרגיל ולהעלים את עובדת פסילת רישיונם
והמשך נהיגתם בפועל- אפילו מבני משפחתם הקרובים ביותר – קל וחומר סביבתם הרחבה.
והמשך נהיגתם בפועל- אפילו מבני משפחתם הקרובים ביותר – קל וחומר סביבתם הרחבה.
הם מנצלים אנונימיות זו עד הסוף.
וממשיכים לנהוג.
איך יודעים זאת?
מעבר לתחושה הכללית ושכל שני וחמישי נתפשים נהגים שאסור היה להם לנהוג - עסק בכך דו"ח מבקר המדינה משנת 2009 הרצ"ב כנספח.
הדו"ח מדבר על עשרות אלפי נהגים הנוהגים בפסילה ומבוסס על מודלים מחקריים בנושא.
אין סטטיסטיקות מדויקות לגבי מעורבות פסולי רישיון נהיגה בתאונות. אחת הסיבות כנראה הינה כי עד לא מכבר משטרת ישראל תיעדה את הסיבות
לתאונה כלשהי ככל דבר אפשרי וללא כל התייחסות לסוגיית הרישיון. אומרים לנו שזה השתנה. בדוחות הלמ"ס יש התייחסות לסוגיה של נהג "ללא רישיון" בלבד.
הובהר שמדובר בנהג שמעולם לא קיבל רישיון נהיגה ולא פסול רישיון. גם אז המספר של הקורבנות בדו"ח הלמ"ס משמעותי.
לתאונה כלשהי ככל דבר אפשרי וללא כל התייחסות לסוגיית הרישיון. אומרים לנו שזה השתנה. בדוחות הלמ"ס יש התייחסות לסוגיה של נהג "ללא רישיון" בלבד.
הובהר שמדובר בנהג שמעולם לא קיבל רישיון נהיגה ולא פסול רישיון. גם אז המספר של הקורבנות בדו"ח הלמ"ס משמעותי.
הפתרון: חשיפת אנונימיות בפועל - מאגר פתוח לציבור של פסולי רישיון הנהיגה
בכדי לחשוף את אנונימיות פסולי רישיון נהיגה יש לאפשר גישה לציבור למידע נגיש בנוגע לזהותם.
רק באופן זה יוכל כל אחד מאיתנו לברר מי סביבנו נוהג אולי בפסילת רישיון ומסכן אולי אותנו, את ילדינו ואת עצמו כמובן.
בדומה לאלימות במשפחה - חזות הסובבים אותנו עלולה להטעות שכן עבירות תעבורה נחשבות לדעתנו (וללא מחקר אמפירי)
עדיין בישראל על ידי מרבית הציבור כאנטי ממסדיות ולא כפליליות במובן המלא של המילה.
עדיין בישראל על ידי מרבית הציבור כאנטי ממסדיות ולא כפליליות במובן המלא של המילה.
על פי הצעתנו ובאמצעות גלעד ארדן, ח"כ כתוארו דאז, חוקק ביולי 2006 סעיף 61 א לפקודת התעבורה (אשר נוסחו רצ"ב בחומרי הרקע).
סעיף זה קבע כי משטרת ישראל באמצעות המשרד לביטחון פנים תקים מאגר פתוח ונגיש בנושא במגבלות מסוימות.
מן הראוי לציין כי טרם הצלחנו לגרום לשיפור נוסף בסעיף האמור למעשה לכלול גם את מאגר בעלי רישיון הנהיגה בתוקף. רק השילוב של שני המאגרים
(פסולי הרישיון מחד ובעלי הרישיון בתוקף יאפשר זיהוי נהגים ללא רישיון בכלל) יאפשר זיהוי אפקטיבי של כלל הנהגים שנהיגתם אסורה.
(פסולי הרישיון מחד ובעלי הרישיון בתוקף יאפשר זיהוי נהגים ללא רישיון בכלל) יאפשר זיהוי אפקטיבי של כלל הנהגים שנהיגתם אסורה.
גרף הזמן
מקיץ 2006 ועד תאריך 15.4.12 טרם הוקם המאגר כנדרש בסעיף 61א ו/או לא הפך לנגיש.
אירועים חשובים להקמת המאגר בנדון מיולי 2006 עד דצמבר 2009
בריטואל שנתי קבוע פנינו, על בסיס חוק חופש המידע למשרד לביטחון פנים וקיבלנו תשובות פחות או יותר קבועות המתייחסות לקשיי מחשוב
אשר נעשה לכאורה (במשך כ-4 שנים....) מאמץ לפותרם וכו'.
אשר נעשה לכאורה (במשך כ-4 שנים....) מאמץ לפותרם וכו'.
למרבה תדהמתנו בשלהי 2009 התשובה למכתבנו השנתי ה"קבוע" הייתה כי הממשלה החליטה כי אינה מסוגלת למלא את דרישות הסעיף
מסיבות "טכניות ומהותיות" ואי לכך פוצחת בהליכי ביטולו באישור היועץ המשפטי לממשלה. הוכן אף תזכיר לביטול החוק.
מסיבות "טכניות ומהותיות" ואי לכך פוצחת בהליכי ביטולו באישור היועץ המשפטי לממשלה. הוכן אף תזכיר לביטול החוק.
ינואר 2010
על פי בקשתנו התגייסו מספר חברי כנסת קשובים, לסיכול איום הביטול של הסעיף.
ב-19.1.10 כונסה ועדת הכלכלה לישיבה דחופה על פי בקשתנו באמצעות חבר הכנסת ישראל חסון ואחרים. לינק פרוטוקול הישיבה רצ"ב ומדבר בעד עצמו.
צרפנו אותו למרות אורכו היחסי. (הח"מ-אודי בן-ארי, מזוהה בו בשמו המלא-"יהודה בן-ארי"). קשה להאמין.
צרפנו אותו למרות אורכו היחסי. (הח"מ-אודי בן-ארי, מזוהה בו בשמו המלא-"יהודה בן-ארי"). קשה להאמין.
בפרוטוקול נקבע כי תיערך ישיבה נוספת בהשתתפות השרים הנוגעים בדבר.
ישיבה זו לא נערכה עד היום.
נובמבר 2010
אירוע היסטורי: הערת אגב של כב' השופט חנן מלצר בקרנית נ' ד.ויצמן ואח', רע"א 8744/08 ורע"א 1692/09.
ב-22.11.2010 התייחס כבוד השופט, חנן מלצר, שופט בית המשפט העליון, לצורך בהקמת המאגר, בהערת אגב בהליך הנדון
(קרנית נ' ד. ויצמן ואחרים, עמ' 10. ההדגשות אינן במקור)כדלקמן:
(קרנית נ' ד. ויצמן ואחרים, עמ' 10. ההדגשות אינן במקור)כדלקמן:
השופט ח' מלצר:
" הנני מצטרף בהסכמה לפסק דינו של המשנה לנשיאה, חברי השופט א' ריבלין
ולהדגשים שהציג חברי השופט י.עמית.
נוכח הנסיבות שעלו בתיקים אלה וכן במקרים אחרים בהם נתקלנו הנני סבור כי ראוי שקרנית וכן הרשויות ישקלו נקיטת יוזמה שעל פיה תבחן האפשרות לפרסום
ברבים של מאגר הנהגים שרישיונם נשלל מכוח פסק דין, או מטעמים תעבורתיים, אגב נגישות של הציבור למאגר זה.
הרקע להצעתי מקורו במצב העגום, שבגדרו עשרות אלפי נהגים שרישיונם נשלל כאמור ממשיכים לנהוג )לעתים קרובות ללא ידיעת הרשויות, או בני משפחותיהם, או מעבידיהם( ורובם אפילו לא מפקידים את רישיונותיהם כנדרש )ראו: דו"ח מבקר המדינה 59 )ב( לשנת, 2008 עמ' 118 ,
אברהם טננבוים ועדי ליאון, על הענישה הראויה בתעבורה, הסנגור 154 , עמ' 4, ינואר 2010). מהלך כזה של הקמת מאגר כאמור ופרסומו – אם יבשיל ויעבור את כל השלבים הנורמטיביים הנדרשים לקבלתו – עשוי לדעתי להשיג תכליות רבות )שאין זה המקום לפרטן כולן כאן( ו
בין השאר יהיה בו גם כדי לחזק את החזקה )הניתנת לסתירה( שהרשות לנהוג ברכב, שמקורה בבעלים, או במעביד – ניתנה רק למי שמחזיק בידו רישיון נהיגה תקף".
אברהם טננבוים ועדי ליאון, על הענישה הראויה בתעבורה, הסנגור 154 , עמ' 4, ינואר 2010). מהלך כזה של הקמת מאגר כאמור ופרסומו – אם יבשיל ויעבור את כל השלבים הנורמטיביים הנדרשים לקבלתו – עשוי לדעתי להשיג תכליות רבות )שאין זה המקום לפרטן כולן כאן( ו
בין השאר יהיה בו גם כדי לחזק את החזקה )הניתנת לסתירה( שהרשות לנהוג ברכב, שמקורה בבעלים, או במעביד – ניתנה רק למי שמחזיק בידו רישיון נהיגה תקף".
דצמבר 2010
הצלחנו לקבל תגובה עקיפה ממשרד התחבורה כי:
"העמדה של שר התחבורה הינה שלא להמשיך ולקדם את הצעת החוק לביטול סעיף 61א לפקודה".
איזה הישג........
אוקטובר 2011
הערת אגב של כב' השופט חנן מלצר בע"א 7602/06 עזבון נתנאל ג'ורג' חאדג'ג' נ' סימה מלכה, 11.10.11.
"בלא קשר למצב החקיקתי הקיים, הרי שברי כי ראוי שרשות הרישוי, שהיא הגורם המחליט בחלק ניכר מן ההחלטות להתליית רישיונות ופסילתם – תאמץ לעצמה
דרך טיפול יעילה ביחס: למשלוח ההחלטות ליעדן (שלא בדרך של שליחת דואר רגיל בלבד) קיום מעקב כדי לברר שההחלטות הגיעו לבעל הרישיון, עריכת בדיקות
שמטרתן לוודא כי בעלי הרישיון שנפסלו הפקידו את רישיונם כדין ,וניהול מאגר מידע מעודכן לשם ניתור נתוניהם של בעלי הרישיונות שרשיונם נשלל, כל זאת בתיאום הנדרש עם משטרת ישראל) השוו: סעיף 61 א לפקודת התעבורה, שמשום מה גם הוא איננו מקוים) יש לזכור שאינטרס רשות הרישוי הוא לא רק לשלוח הודעות בבחינת
"שלח לחמך על פני המים", אלא להביא לכך שההתליה תיכנס למעשה לתוקפה –
בתחום בו אחת התכליות המרכזיות הינה שמירה על בטיחות הציבור והסדרת כשירות הנוהגים בכבישים".
מוסיף כבוד השופט מלצר, שם:
" העתק פסק הדין יועבר ליועץ המשפטי של משרד התחבורה, אשר מתבקש
לבחון עם כל הגורמים הרלבנטיים את הצורך בהפקת לקחים באשר לטיפול המתאים
והיעיל בהחלטות בדבר פסילת רישיונם של נהגים".
נדמה כי כבוד השופט מלצר מבקש כי היועצת המשפטית של משרד התחבורה תבחן שוב את מדיניות המשרד בנדון. בלשון המעטה.
יורשה לנו להעיר כי מן הראוי כי שר התחבורה וראש הממשלה יקבעו את מטרת המערכת ושאר המערכת המקצועית לרבות הייעוץ המשפטי, תמצא את הדרך ליישום דרך זו - ברוח פניית בית המשפט לעיל.
נובמבר 2011
דו"ח אור ירוק לעניין תקנת החרמת כלי רכב בגין עבירות חמורות :.....
"בששת החודשים הראשונים של שנת 2011, החרימה משטרת ישראל 4,262 כלי רכב.
55 אחוז מהם בעקבות נהיגה תחת השפעת אלכוהול,
17 אחוז בגין נהיגה ללא רישיון, 13 אחוז בגין נהיגה בזמן פסילת רישיון,(יחד כ-30%)"......
כל זה כסיוע לאותם שלא ברור להם למה בין השאר חובה לאכוף את איסור הנהיגה על מי שנפסל רישיונו ו/או שאין לו רישיון.
דצמבר 2011
סעיף 61א לפקודת התעבורה אולי לא בוטל אבל דה-פקטו המאגר טרם הוקם כמפורט בסעיף.
ח"כ ישראל חסון הגיש לאחרונה שאילתא נוספת בנושא.
פברואר 2012
במענה לשאילתא טען השר לביטחון פנים כי הקמת מאגר פסולי הרישיון אינו אפשרי ונימק:
1. לא ניתן לכלול במאגר כ-300,000 פסילות שנקבעו טרום הקמת המאגר.
2. בשל סיבות מהותיות וטכניות שונות לא ניתן לוודא כי המאגר יהיה עדכני ולכן עלולות זכויות הפרט להיפגע במידה ויפורסם נתון שגוי.
למרות חלוף שנים רבות, מקיץ 2006, לא הוצע כל פתרון לבעיות אלו ולא צוין מכשול תקציבי בנדון פרט להעדר התכנות למציאת פתרון כלשהו
להשגת המטרה בבסיס החקיקה.
להשגת המטרה בבסיס החקיקה.
עוד
תחת המילים קשיים "טכניים ומהותיים" כעילה לאי הקמת המאגר מסתתרות למעשה בעיות מבישות אשר חלקן שופר אף אם לא נפתר.
צריך להבין כי כדי שמאגר כזה יהיה עדכני צריך לוודא קודם כל זרימת מידע בזמן פחות או יותר אמת(הגם שהמדינה נוטה לשכוח
שנתוני כל מי שנפסל רישיונו לתקופות ארוכות כבר מוזנים ונחשבים ל"סופיים" מבחינה משפטית), באופן מדויק ותוך לקיחה בחשבון את ספקי המידע קרי:
משרד הרישוי, בתי המשפט, משטרה. מעבר לכך יש סיבוכים ארכאיים מיותרים נוספים שחובה לפתור אותם בתרשים הזרימה האופרטיבי
כדי להבטיח את דיוק המאגר:
שנתוני כל מי שנפסל רישיונו לתקופות ארוכות כבר מוזנים ונחשבים ל"סופיים" מבחינה משפטית), באופן מדויק ותוך לקיחה בחשבון את ספקי המידע קרי:
משרד הרישוי, בתי המשפט, משטרה. מעבר לכך יש סיבוכים ארכאיים מיותרים נוספים שחובה לפתור אותם בתרשים הזרימה האופרטיבי
כדי להבטיח את דיוק המאגר:
למשל קבלת הודעת הפסילה על ידי הנהג שנפסל שלא בנוכחותו.
אין ספור פסקי דין בנשוא למרות ניסיון לשינוי בחקיקה. וללא הואיל.
צריכים היו לקבוע למשל כי כל הודעת פסילה תועבר לנהג על ידי שליח ועל חשבונו כאילו נועד למסור לו הודעה על זכייה בפיס.
אבסורד נוסף הינו התלות בין מניין ימי הפסילה לחובת ההפקדה של תעודת רשיון הפלסטיק.
שריד אנכרוניסטי לראשית שנות ה-80 טרם שלטון מערכות המידע.
בפנייתנו בנדון למשרד התחבורה נענינו כי הייעוץ המשפטי של המשרד תומך בהותרת החובה הזו על כנה. לא ברור למה.
מספיק לראות מחד את כמות פסקי הדין בנושא קרי דיוני סרק על "הפקיד או לא הפקיד".
לעיתים פסילה באירועים שונים מולידה מצבים הזויים בהם נהג שאין ולא היה לו כלל רישיון- צריך להסביר למה לא הפקיד-מאידך
כפי שמראה דו"ח מבקר המדינה המדובר מ-2009, רוב הנהגים שנפסל רישיונם לא מפקידים אותו.
כפי שמראה דו"ח מבקר המדינה המדובר מ-2009, רוב הנהגים שנפסל רישיונם לא מפקידים אותו.
האם מישהו חושב שאם היה להם כדאי להפקידו הם לא היו עושים זאת? ודי לחכימא ברמיזה.
המכלול במסמך זה אינו עוסק במלחמה בתאונות דרכים. זה גדול עלינו. לא רק על שיינין....
אנו מתמקדים בהגנה על הציבור מפני נהגים ללא רישיון נהיגה ופסולי רישיון נהיגה ובצעדים הנדרשים כדי להפוך הגנה זו לאפקטיבית
לרבות יישום סעיפי חוק קיימים וייזום הסרת מכשולים חוקיים נדרשים ואשר ניתנים לביצוע בקלות,
לרבות ביטול הזיקה בין הפקדת הרישיון למניין ימי הפסילה וסוגיית נטרול אפשרות לפסול רישיון לטעון-
"לא הודיעו לי" ולכן אין דרך להרשיע אותי על נהיגה בפסילה.
לרבות יישום סעיפי חוק קיימים וייזום הסרת מכשולים חוקיים נדרשים ואשר ניתנים לביצוע בקלות,
לרבות ביטול הזיקה בין הפקדת הרישיון למניין ימי הפסילה וסוגיית נטרול אפשרות לפסול רישיון לטעון-
"לא הודיעו לי" ולכן אין דרך להרשיע אותי על נהיגה בפסילה.
אודי בן-ארי, עו"ד
אפריל 2012
Original Text:
Show alternative translations
